אדריכלים יכולים לעסוק בתכנון של מגוון מבנים והעבודה תהיה קצת שונה בהם. יש תכנון בתים פרטיים, תכנון מבני מגורים רבי קומות, תכנון מוסדות ציבור, תכנון מסעדות, תכנון מבני ספורט וכ"ד.

עם התפתחות הקריירה של כל אדריכל, לפי מזלו ונטיית ליבו הוא מוצא עצמו "מתמחה" בתחום או בתחומים שהוא אוהב.

הרבה פעמים שואלים אותי אנשים, כשהם שומעים שאני אדריכלית: "מה את מתכננת?" הרבה שנים עניתי: "מה שמבקשים ממני לתכנן". אני עדיין יכולה לענות כך, כי כבר עסקתי בתכנון גני ילדים, תכננתי משרדים ואפילו תכננתי מסעדה, אבל אם אני צריכה להיות ממש כנה עם עצמי אז אני הכי אוהבת לעסוק בתכנון בתים פרטיים ואכן, רוב העבודה שלי היא בתחום הזה.

מדוע תכנון בתים פרטיים שונה מתכנונים אחרים ?

אני חושבת שבתכנון בתים פרטיים יש רובד נוסף של עומק שלא קיים בכל שאר תחומי התכנון. כדי להבין למה אני מתכוונת צריך לבחון את המשמעות של המילה בית לעומקה. בעברית, המילה מתייחסת גם למבנה עצמו וגם למה שהוא בשבילנו מבחינה עמוקה יותר. אין לנו אלא את אותה המילה כדי לתאר את המבנה הפיזי וגם את התחושה שלנו, של "להרגיש בבית", שלא תמיד משוייכת לבית פיזי ספציפי. באנגלית, לעומת זאת, יש House כדי לתאר את המבנה (למשל כשאומרים "הבית השני משמאל") ויש להם את Home. שמתאר את הרבדים האישיים והרגשיים יותר ואת תחושת השייכות המסויימת הזו של "להרגיש בבית".

כמובן שבכל אחד מתחומי התכנון יש להיות קשוב לצרכי הלקוח, אבל חשיבותה של ההקשבה, גם למה שלא נאמר מפורשות, בתכנון בתים פרטיים, היא עצומה, משמעותית ואני אפילו אגדיל ואומר  - קריטית. כמו כן, המעורבות הריגשית של אדם, בתכנון ביתו ומבצרו (ה-home  שלו) היא מאוד גדולה.

בנוסף, לאדריכל שעוסק בתכנון בתים פרטיים, יש לפחות שני לקוחות, שני בני הזוג. בדרך כלל ישנם עוד "תת-לקוחות" שהם שאר בני הבית. לכל אחד מהם חלומות שונים במקצת (או הרבה), תחושות הבית שלהם תיווצר מדברים אחרים וברוב המקרים הם לא יודעים לתמלל במדוייק מה "יעשה להם את זה". לא לחינם זוגות רבים רואים בתכנון הבית שלהם נקודת לחץ גדולה במערכת היחסים שלהם. השאיפות שלהם מתארות לפחות שני בתים שונים אבל רק בית אחד יבנה.

מה מרגש אותי בתכנון בתים פרטיים?

עם חלוף השנים של העיסוק שלי באדריכלות, מצאתי עצמי מנסה לברר איך זה שעיקר עיסוקי הוא תכנון בתים פרטיים ולא סתם, אלא תכנון בתיהם של אנשים צעירים שזהו הבית הראשון (והיחיד?) שהם בונים. לפעמים הם עדיין ללא ילדים, ולפעמים עם ילדים קטנים. לא מעט פעמים, נולד ילד במהלך התכנון והביצוע של הבית, כך ששימחת לידת הילד ולידת הבית מתערבבות זו בזו.

חברים רבים מהתחום ניסו להניא אותי מלעסוק בתכנון בתים פרטיים. "הרבה כאב ראש, יותר מידי לקוחות בכל פרוייקט, העבודה ריגשית מידי" וכ"ד. אני מודה שבתחילת הדרך אכן ראיתי את הבעייתיות של תכנון בתים פרטיים לעומת תכנון משרדים או מבנה ציבור. שם יש לקוח אחד עיקרי שמחליט מתוקף מעמדו. אין לו סנטימנטים רבים מידי ובדרך כל הוא מחפש שתי תכונות בלבד, שיהיה פרקטי ושיהיה אסתטי.

עם הזמן הבנתי שדווקא מה שראו חברי כחסרון, מבחינתי הוא המתכון לייצור הקסם. תכנון בתים פרטיים משלב את כל החלומות וכל הרגשות של בני הבית. לאחר שאני חוויתי כאב ראש ורגשות וקצת לך ושוב, אני מוצאת את הנוסחה הייחודית למשפחה הספציפית ויוצרת לה בית, home. לא רק מבנה יפה, לא רק קירות מתפקדים, אלא משהו חמקמק, אישי וריגשי שהוא רק שלהם. משהו שייצר להם אושר יומיומי ותחושה שייכות, שהרי בית הוא לא רק קירות.

לסיכום, תכנון בתים פרטיים הוא תחום שבעיני הוא מרגש ומספק עשרות מונים משאר תחומי התכנון. בסוף התהליך אני נותנת ללקוחות שלי משהו שישרת אותם רוב חייהם, אם לא כל. לא מסעדה שאולי תיסגר תוך כמה שנים, או משרד שיתחלפו עובדיו. אני מעניקה ללקוחות שלי מקום מחבק ואוהב, מקום לגדל בו את המשפחה שלהם ולצמוח. מקום שלהם.

אותי הכי מרגש, לתכנן בתים לאנשים שהם בתחילת דרכם המשפחתי. כשהם מחייכים את החיוך הגדול הזה שמלא באושר וסיפוק של "מציאת המקום שלהם", יחד עם הידיעה שאני עזרתי להם להגיע לכך הם הסיבות שתכנון בתים פרטיים הוא התחום בו אני עוסקת.