האדריכלות היא היעוד שלי בחיים, ולמרות שאני לא מוצאת שום תחום שיכול להיות תפור עלי יותר, זה לא היה חלום חיי בתור ילדה ואני יעדתי את עצמי לתחום שונה לחלוטין.

משנקלעתי, בסופו של דבר לתחום והפכתי לאדריכלית ומעצבת, לא הבנתי איך לא חלמתי עליו משחר ימי. גדלתי בבית של אב מפקח בניין ובילדותי הסתובבתי באתרי בניה ועדיין לא הבנתי שתחום הבינין הוא התחום שלי.

מה זאת אומרת "התחום שלי" ולמה להיות אדריכלית כל כך ממלא את חיי?

להיות אדריכלית זה לשלוט במגוון תחומים ולדעת לשלב ביניהם לרווחת הפרוייקט. תחומים אלו שונים לחלוטין זה מזה והשילוב הנכון ביניהם הוא המהות של המקצוע שלי, בעיני. בעיני זו גם מהות היצירה, שהרי מיחסים לי, כאדריכלית, תכונות של אמנית. בעיני האמנות היא לא לעשות את הדברים יפים או אסתטיים, אלא השילוב בין תחומים קיימים, באופן יצירתי וייחודי.

בכל פעם שאני יוצרת דבר מה חדש, נקודתי או רחב, מתוך הכרת התחומים השונים ומיזוגם באופן ייחודי, אני מרגישה מאושרת כמו מגלת עולם. לשמחתי אני מוצאת את עצמי, על בסיס יומיומי, יוצרת, ממציאה ומחדשת והכי חשוב לומדת. בכל פרוייקט אני לומדת משהו חדש שמתווסף לארגז הכלים שלי, כאדריכלית.

להיות אדריכלית פירושו להיות בקיאה בתחום הטכנולוגי. תמיד יש חידושים ולכן אני הולכת לתערוכות וכנסים וגם מקשיבה לבעלי המקצוע בשטח ולומדת מהם המון. אני אוהבת את הפן הטכנולוגי עוד מהלימודים שלי. ההבנה של "איך הדברים עובדים" היא בסופו של דבר הבנה של פיזיקה פשוטה שמושלכת על חומרים חדשים ושיטות חדשות. תמיד יש משהו חדש, תמיד יש משהו שיכול לעזור, להקל ולשכלל את העבודה שלי.

להיות אדריכלית זה גם לחשוב על הנראות. יש שיקראו לה אסטתיקה ועיצוב, זה נכון, אבל בעיני הנראות היא לא תמיד הדבר הכי יפה, אלא יותר הדבר הנכון. מטבח שעיצובו יפיפיה אך התכנון שלו לא יעיל – בעיני הוא לא מטבח נכון, אפילו לא מטבח יפה. אני מחפשת את העיצוב שיהיה הכי נכון, הכי יפה והכי מתאים.

בתור אדריכלית אני קשובה, כמעט פסיכולוגית של הלקוחות שלי. אני צריכה להקשיב גם למה שהם לא יודעים לומר במילים, אפילו דברים שהם לא חשבו עליהם עדיין. מתוך ההקשבה הזו עולה פרוייקט תפור לפי מידה של החלומות, התקציב והנסיבות הספציפיות. אני קשובה גם לקבלנים, לפועלים שלהם, למהנדסים, מודדים ולכל אנשי המקצוע שאני פוגשת בתהליך.

בנוסף, אני ממציאה. כן, אני ממציאה פתרונות שמסתמכים על הידע והניסיון שלי בתור אדריכלית. אני ממציאה פתרונות תרמיים, אני מחשבת אותם כדי לתת מענה מדוייק. אני ממציאה חיבורים בין חומרים ובין אביזרים, אני ממציאה פתרונות מהירים בשטח כשיש בעיות שלא נצפו מראש. נכון, אני לא ממציאה את הגלגל ולא יוצרת יש מאין, אבל עצם ההמצאה היא יצירתיות וכשפתרתי או המצאתי משהו חדש, מבחינתי ועזרתי לפרוייקט להיות מתוכנן נכון ומתאים יותר, אני מאושרת.

כמובן, שכאדריכלית עלי לקחת בחשבון את התקנים והחוקים ולטפל ברישוי ולדאוג ללקוחות שלי מבחינה חוזית. כל הנ"ל הוא חלק מליווי עוטף ושלם שאני מעניקה ללקוחות שלי והידיעה שאני שם בשבילם ומצליחה לסגור את התכנון, הביצוע והליווי מכל הכיוונים ובכל התחומים היא הדלק שלי בעבודה.  

סקרנים לדעת מה רציתי להיות לפני שהבנתי שאני אדריכלית בנשמה?

כשהייתי בת שלוש החלטתי שאני רוצה להיות וטרינרית.
אני זוכרת עד היום את החתול הלבן, קצוץ הזנב שפגשתי בכניסה לבניין בו גרתי. "אם הייתי וטרינרית, יכולתי לתקן לו את הזנב" חשבתי לעצמי והחלטתי שזה היעוד שלי. ארבע עשרה שנים החזיקה הידיעה המוחלטת הזו ויום אחד, בגיל שבע עשרה, הבנתי שזה לא הכיוון שלי. לא ידעתי מה כן, אבל ידעתי שאת האהבה לחיות לא אוכל לתעל למקצוענות קרה. "מקסימום אתחתן עם וטרינר" חשבתי, מתוך ההכרה שאני אמשיך לאסוף חיות פצועות ברחוב.

חלפו עוד שנתיים בהן לא ידעתי שהיעוד שלי הוא להיות אדריכלית.
ואז פגשתי סטודנטית לאדריכלות, התלהבתי, אני לא יודעת אפילו ממה והשאר הוא היסטוריה. אמנם ההיסטוריה היתה קצת יותר פתלתלה מן השורות האלו, אבל מה שחשוב זה שממשתי את יעודי והפכתי לאדריכלית.

אז הנה אני,  אדריכלית שהיא טכנולוגית ומעצבת, פיזיקאית ופסיכולוגית, בקיאה בתקנים והכי חשוב, ממציאה. אני כל הדברים הללו והשילוב בינהם הוא אני.